פסק-דין בתיק תא"מ 10299-02-10

1.         התביעה הוגשה בגין צריכת גז פחמני מעובה על סך של 840 ש"ח. בסעיף 2 לכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבע רכש ממנה את המצרך האמור והיא סיפקה לו אותו לפי דרישתו.

            לתביעה צורף, מלבד תצהיר פקיד הגביה של התובעת, כרטיס הנהלת חשבונות המעיד על החוב.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה בו ביקש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות. הנתבע טען כי שם הנתבע בכתב התביעה "דון קובי חליפה" איננו שמו ודי בכך משום לסלק את התביעה נגדו על הסף. כמו כן טען כי לא היה הבעלים של הדירה, שבה סופק הגז כאמור ולא שכר אותה מעולם. לטענתו גם לא רכש מהתובעת גז עבור הדירה ולא השתמשת בו מעולם.

            הנתבע פנה לתובעת בעל פה ובכתב, אך לא קיבל ממנה מענה לשאלה כיצד נקשר שמו לתביעה. לכתב ההגנה צורף המכתב שנשלח לתובעת וכן התכתבות בין ב"כ הצדדים.

יאמר מיד, כי הנתבע לא ציין בכתב ההגנה כי טיפל בנכס בשליחות משפחת דון, בעלי הנכס, השוהים בחו"ל דרך קבע. הדברים עלו מנספח 3 לכתב ההגנה, שם ציינה ב"כ התובעת במענה לב"כ הנתבע, כי התובעת אישרה את החלפת שמות הנתבעים וביקשה לקבל את פרטי משפחת דון.

3.         בדיון שהתקיים ביום 15.9.11,= טען הנתבע כי סייע לבעלי הנכס בטיפול בנכס לפי יפוי כוח  מטעמם. הנתבע העלה אפשרות כי התובעת קיבלה את פרטיו מועד הבית, אך הוא לא מסר לתובעת פרטים ולא חתם על התחייבות. הנתבע טען עוד באותו דיון כי חיפש בעבור התובעת את בעלי הנכס ומסר שם ומספר טלפון בחו"ל.

            ביום הדיון הוריתי לנתבע להגיש בקשה לסילוק על הסף, בצרוף לתצהיר מפורט, אולם בדיון שנערך ביום 24.1.12, התברר כי הנתבע לא עשה כן, ואף לא מסר את מלוא פרטי בדבר  הבעלים לנציגת התובעת.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה אליו צורף מסמך הנחזה כחתום ע"י הנתבע. על כן, אפשרתי לנתבע להגיש תצהיר עדות ראשית, אך הנתבע לא עשה זאת.

4.         בישיבת הראיות העיד נציג התובעת וטען כי הנתבע מסר לנציג השיווק של תובעת את פרטיו כבר בשנת 1998.

            כן העיד שהנתבע חתם על  נספח לביצוע הסבה ממיכלים למרכזיה, לצד רישום פרטיו (שמו - שנרשם כדון חליפה קובי, ומספר זהותו).  העד המשיך וטען, כי על יסוד חתימת הנתבע כאמור, הותקנו מתקני הגז בדירה. לדברי העד, הנתבע אף אישר במשתמע את חתימתו במסגרת הודאתו בסיוע לבעלי הנכס. העד הוסיף וציין כי זהות המשלם בעד הגז שסופק לדירה בטרם נצבר החוב, אינה בידיעת התובעת. יחד עם זאת, החשבוניות הונפקו על שם הנתבע. לשאלת הנתבע, אישר כי בוצעו תשלומים באמצעות כרטיס אשראי, אך פרטי הכרטיס אינם שמורים בידי התובעת.

            הנתבע הצהיר כי לא התקשר עם התובעת ואין בידה כל אישור חתום על ידו. הנתבע הוסיף כי לא היה הבעלים ולא השוכר של הנכס, לא צרך את הגז ולא שילם בעדו מעולם. לטענתו, התובעת ממשיכה בתביעתה כנגדו, למרות שהודיע לה כי מעורבותו הסתכמה בסיוע לבעלי הנכס בלבד, ולאחר שב"כ התובעת הסכימה להחליף אותו בבעלי הדירה (נספח ג' לכתב ההגנה). כן הוסיף שלא ידע כי החשבוניות שנשלחו לנכס הופקו על שמו. הנתבע ציין כי בתקופה הרלוונטית להיווצרות החוב כלל לא טיפל בנכס, שכן השליחות הסתיימה בשנת 2000. 

5..        התובעת מבקשת להסתמך על השליחות כבסיס לחיוב הנתבע. ב"כ התובעת טענה כי הנתבע הודה שהיה שלוח בעלי הכנס במועד הרלוונטי וכי התובעת הסתמכה, בתום לב, על המצג שהציג לפניה, כי הוא האחראי לנכס. לתובעת אין דרך לעקוב אחר סיום השליחות.

            התובעת טוענת כי הוכיחה את תביעתה, להבדיל מהנתבע אשר לא טרח להגיש תצהיר או בקשה לסילוק התביעה על הסף, חרף ההזדמנויות שניתנו לו.

            אף אי המצאת פרטי הבעלים, מעידה על התנהלות הנתבע וחוסר תום לבו, מתוך כוונה להתחמק מתשלום החוב.

6.         אינני סבורה כי ניתן להתעלם מן העובדה כי עד התובעת אישר בחקירתו הנגדית שפרטי הנתבע נמסרו לנציג השיווק של התובעת, שזהותו אינה ידועה. עולה מתוך עדותו בבית המשפט, כי העובדה המצוינת בסע' 6 לתצהירו: "הנני מצהיר כי הנתבע חתם על "ביצוע הסבה ממיכלים למרכזייה" איננה בידיעתו האישית. מתוך העדות עולה כי העד לא נכח במועד החתימה על המסמך האמור.

            כפי שצוין לעיל, הנתבע הכחיש שהתקשר עם התובעת בהתקשרות כלשהי והכחיש את חתימתו הנ"ל.

7.         אין מחלוקת כי התובעת מבססת את טענת השליחות על מסמך ההסבה האמור, בצירוף להודיית הנתבע בשליחות עצמה. משלא ניתן לאמת את חתימת הנתבע על המסמך, שכן עד התובעת לא נכח במעמד החתימה, הרי שהתובעת איננה יכולה להסתמך על השליחות לבדה, מבלי להוכיח כי הנתבע התקשר עימה כחלק מפעולות השליחות שביצע עבור משפחת דון.

יודגש, כי טענת התובעת לפיה הנתבע היה שלוח הבעלים בתקופה הרלוונטית לחוב, עומדת בניגוד לטענת הנתבע כי השליחות הסתיימה בשנת 1999 או 2000, בעוד החוב נשוא התביעה נוצר בשנים 2006 ו-2007. קרי: בתקופת שליחותו של הנתבע - לא נצבר חוב, לפחות כפי העולה מגרסת עד התובעת בחקירתו החוזרת (עמ' 7 ש' 25).

תרצה לומר כי הנתבע לא גיבה את גרסתו בתצהיר, הרי הדבר עולה מתצהיר עד התובעת בסע' 9 לתצהירו, שם ציטט ממכתבו של הנתבע: "בעבר הרחוק סייעתי לבעל הנכס, משפחת דון. מכרים המתגוררים בשיקגו ארה"ב".